מדוע נקרא פירות הפסיפלורה פרי התשוקה? מהלך שיווקי נוסף?

המילה "פסיפלורה" מתורגמת לאנגלית בצורה מאוד מוזרה - פסיפלורה. זה אומר "פסיפלורה". מה גרם לביולוגים - אנשי מדע - לקבל את המטאפורה החיה הזו כשמה הרשמי של קבוצת צמחים שלמה? בואו נגלה את זה.

אנו מנסים להגות בצורה הגיונית

הסבר אינטואיטיבי מרמז על עצמו - הם אומרים, פירות של פסיפלורה כל כך טעימים, שלאחר שניסיתי זאת פעם אחת, קשה לעמוד בטעימה שנייה. היא הייתה רוצה שוב ושוב, שוכחת מהכול, לחוש את הטעם והניחוח הנפיץ של עיסת עסיסיות.

או שמא פירות פסיפלורה, כמו פירות טרופיים רבים אחרים, מוכרים כאפרודיזיאק? זה המקום בו המילה "תשוקה" תתאים. אבל לא - אלה רק אמונות פופולריות, אשר, למרבה הצער, אינן מאושרות על ידי מדענים (והם בדקו!).

ניתן למצוא את התשובה הנכונה על ידי התעמקות במילונים אטימולוגיים, ספרי עיון בנושא בוטניקה ודיווחים היסטוריים שנשכחו מזמן. מסתבר שהשם "פרי תשוקה", מושרש במספר שפות, היה בידי הנוצרים!

מבוכים לאטימולוגיה

עכשיו, דברים ראשונים קודם.

הנה מה שביולוגים יגידו לך:

פירות תשוקה (פסיפלורה) - מה שנקרא פירות של כמה מינים של גפנים של הסוג פאסיפלורה. לסוג זה יש שם אחר - פסיפלורה. כל המטפסים מהסוג פאסיפלורה (פסיפלורה) הם בני משפחת פסיפלורה.

הנה מה שההיסטוריונים יגידו לך:

במאה ה- XVI הגיעו לראשונה לאירופה צמחים מהסוג Passiflora, שצומחו אז אך ורק בארצות העולם החדש הרחוק. ואז הם לא הוערכו בשום דרך בגלל הפירות שפשוט לא יכלו לסבול כהובלה ארוכה. לא, העניין שונה: בפסיפלורה פרחים יפהפיים להפליא. בהירים, אקזוטיים, הם היכו את דמיונם של האירופאים, שהיו רגילים לצמחים דיסקרטיים מקווי הרוחב שלהם. ראשית, מטיילים אמיצים הביאו אותם מיובשים בין דפי הספרים, ובהמשך, כאשר הובאו גם זרעים לעולם הישן, ניסו גננים מקומיים לגדל גפנים טרופיות בחממות. לעתים נדירות התקדמו הדברים יותר מפריחה - יש צורך במיומנות מיוחדת בגידול צמחים כאלה.

ראוי לציין שבאותה תקופה עדיין לא היה שם ל"פרח הפסיפלורה ". מטפסים אלה נקראו אז גרנאדילות (שתורגמו מספרדית - "רימון קטן").

במאה ה- XVII נפלה דמותו של פרח הגרנדילה הנפלא לידיו של קתולי איטלקי מפורסם אחד - ג'אקומו בוסיו. איש הדת שהחליף את התריסר השביעי הביט בו מזווית אחרת, ראה סמליות ולא יופי. בהשראת החיפוש אחר השגחתו של אלוהים בפרח מעבר לים, הקדיש לו דו"ח שלם שכותרתו "דלה טריונפנטה אי גלוריוסה קרוצ'ה".

התזה העיקרית בעבודתו של ג'אקומו בוסיו היא זו: פרח הגרנדילה הוא התגלמות תשוקותיו של ישו. הכתר החיצוני של עלי הכותרת מסמל את כתר הקוצים, ו 72 חוטים אלמוניים של הכתר הפנימי - מספר הקוצים עליו. הסטיגמות של העלי הן הציפורניים בהן נמרו ידיו ורגליו של המושיע לצלב, האבקנים הם חמשת הפצעים שנותרו על גופו. ואפילו הבלוטות שניתן למצוא בחלקו האחורי של העלה, ג'אקומו שקל את התגלמותן של 30 חתיכות כסף שקיבל יהודה לבגידתו.

ובכן, לזקן הזה היה פנטזיה! אולי הסיפור הזה הוא סיבה נוספת לחשוב על העובדה שכל אדם בדברים סביבו רואה את מה שהוא רוצה לראות. אשר יהיה, האח גיאקומו היה אדם מכובד, והבוטנאים האזינו לחוות דעתו, וכינו את מין הליאנות את המלה "פרח פסיפלורה" (לט. סבל - פרחים - פרחים).

הנה מה שיש בלשנים לומר:

בשפות רבות המילים "תשוקה" ו"סבל "שזורות זו בזו.אז ברוסית, "תשוקתו של ישו" היא סבלו של המושיע.

בספרות המיוחדת ברוסיה, במקום המונח "פרח פסיפס", משתמשים בשם "פרח הפסיפלורה". מילה זו היא נייר התחקות מהפסיפלורה הלטינית, כלומר תרגום מילולי. כפי שאתה יכול לראות, המילה "תשוקה" עברה גבולות שפה וקווי זמן רבים. בלי בדיחה - חמש מאות!

חזרה בתקופתנו

"ילדים של המאה ה -21 המאה החדשה שלך החלה" ... מלונות מהעולם הישן, פנטזיות דתיות של קתולים והביולוגים הנערצים למטאפורות יפהפיות, נראים כעת לא יותר מאשר אגדות ישנות. אך סוחרים מאומצים עדיין אוהבים לפתות קונים עם שמות קליטים. פירות תשוקה מוצגים לרוב כ"פרי התשוקה ". בטוח שתובטח לכם גם "מצב רוח שובב", "תיהנו מהקינוח" ותירמז על סיום נעים לארוחת ערב רומנטית. ובכן, מדוע לא להיכנע לקו המחשבה הזה? אכן, בכל מקרה, פירות פסיפלורה הם פרי טעים עם ניחוח טרופי עוצר נשימה, שכולם צריכים לנסות!